החלטה בתיק בש"א 13373/08

1.         לפניי בקשה להטלת עיקול זמני להבטחת תביעה לתשלום שכר טרחת עורכי דין, שהגישו המבקשים, בסך 5,387,400 ש"ח כנגד המשיבים בנוגע לפרוייקט מקרקעין הנמצא בנצרת.

2.         תמצית העובדות הדרושות לעניין:

2.1        המבקשת 1 הינה שותפות רשומה של עורכי דין (להלן: " המבקשת"), והשותפים בה הינם המבקשים 7-2 העוסקים בעיקר בתחום המקרקעין, תכנון ובניה, ייזום פרויקטים והליכים משפטיים הכרוכים בכך.

2.2        המשיבה 1 (להלן: " המשיבה"), הינה חברה שנוסדה ב- 16.8.93 למטרת פרויקט בניה, כפי שיפורט בהמשך ההחלטה. המשיבים 3-2 הינם בעלי השליטה והמנהלים של המשיבה (להלן: " המשיבים").

2.3        הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית בירושלים (להלן: " הכנסייה") הינה הבעלים הרשום של חלקת קרקע בשטח של כ- 400 דונם והידועה כחלקות 1, 10 ו-12 בגוש 16557 בנצרת (להלן: " הקרקע").

2.4        ביום 20.8.93 נחתם בין הכנסיה לבין המשיבה הסכם קומבינציה על חלק מהקרקע ולפיו התחייבה המשיבה לבנות על הקרקע פרוייקט שיכיל שטחי מגורים, מסחר, משרדים,  ועוד (להלן: " הסכם הקומבינציה"). בהתאם להסכם, הוטל על המשיבה לבנות את הפרוייקט בשלמותו, על חשבונה ובתמורה תמסור לכנסייה 28% מהשטחים שיבנו בשטח התחתון של הפרוייקט המיועד בעיקרו למסחר ולמשרדים ו-18% מהשטחים שיבנו בשטח העליון המיועד למגורים ולמלונאות ובנוסף ישולם סכום במזומן.

2.5        את העסקה ליווה משרד עו"ד סוכובולסקי-הרטבי, (להלן: " השותפות") שהיתה שותפות רשומה. עו"ד סוכובולסקי ז"ל, ייצג את הכנסיה במשך שנים רבות והלך לעולמו בשנת 1995. לאחר פטירתו, הועברו זכויות השותפות ובכללן נשוא התובענה למבקשת.

3.         עמדת המבקשים בקליפת האגוז:

3.1        השותפות היא שיזמה את ההתקשרות בהסכם הקומבינציה, לאחר תקופה ארוכה של פעילות בעניין כאשר במסגרת זו הוסכם כי מכירת והשכרת השטחים בפרוייקט תיעשה ע"י השותפות. לעניין זה מסתמכים המבקשים על הקבוע בהסכם הקומבינציה, כמו גם על כתב התחיבות שנחתם באותו יום (להלן: " כתב ההתחייבות"). ממסמכים אלה, כך עולה לטענת המבקשים התחייבו המשיבים למסור לטיפולם את המכירות וההשכרות של השטחים בפרוייקט כנגד תשלום בשיעור 1.5% מתמורת המכירות או ההשכרות וזאת בנוסף לתשלום כספי בסך 100,000 דולר.

3.2        המבקשים טוענים כי במהלך השנים שחלפו מאז חתימת הסכם הקומבינציה, הם השקיעו ממיטב כישוריהם, יכולתם וזמנם לצורך מימוש הסכם הקומבינציה, לרבות הליכים משפטיים רבים וממושכים עד שהושגה התוצאה. לעניין זה מפרטים המבקשים בכתב התביעה את ההליכים השונים להם הם נדרשו בעניין ובכלל זה תביעות משפטיות, בין היתר של גורמים שטענו לזכויות בקרקע, פינויים ועוד.

3.3        לעמדתם, המשיבים התנערו באופן חד צדדי וללא כל הצדקה מההתחייבויות כמפורט לעיל והמשיבה החלה בהשכרת שטחים בפרוייקט שלא באמצעות המבקשת ותוך הפרת  התחייבות מפורשת כלפיהם.

3.4        המבקשים מוסיפים ומפרטים כי הסתבר להם מכתב ההגנה כי המבקשת העבירה את זכויותיה בשטח הקרקע של הפרוייקט המיועד למסחר לצד ג', "מרכז  מסחרי בכניסה לנצרת בע"מ" (להלן: " חברת המרכז המסחרי"). בעלי המניות של המרכז המסחרי הינם המשיבה המחזיקה ב- 63% הימנה  והיתרה מצויה בידי חברת "ביג מרכזי קניות (2004) בע"מ" (להלן: " ביג בע"מ"). העברת הזכויות מהמשיבה לחברת המרכז המסחרי נעשתה במסגרת מסכת הסכמים מיום 16.2.06 כאשר במסגרת זו  הועברו הזכויות של המשיבה לחברת המרכז המסחרי, כאשר חברת ביג היא שאמורה לבצע את ניהול הפרוייקט, לרבות הפעלתו וגביית דמי השכירות מהשכרת השטחים ובכלל זה גם הסדרת הטיפול המשפטי הכרוך בכך.

3.5        המבקשים גורסים כי מאחר והמשיבה וכל הנעבר ממנה התנער מהתחייבותו לשלם את שכר טירחתה, יש לחייב את המשיבים בתשלום שכ"ט ולפיכך הגישו את התביעה נשוא הבקשה שלפניי.

3.4        הבקשה לעיקול זמני המונחת לפני הוגשה, כשנה מחלוף הגשת התביעה, וזאת מאחר שלטענת המבקשים נמסרו להם מלוא הפרטים בקשר להתקשרות שבין המשיבה לבין המרכז המסחרי ולבין ביג בע"מ, רק סמוך לפני בקשת העיקול וזאת במסגרת תשובות להליכי ביניים. במסגרת הבקשה לעיקול זמני נטען כי קיים חשש להכבדה מחמת שהמשיבה המחתה את כל חובותיה וזכויותיה בשטח המסחרי לאחר, ומכאן שלא יהיה למבקשים אפשרות להיפרע שעה שינתן פסק דין לטובתם. עוד נטען כי קיים חשש להכבדה גם מעצם ההמחאה של הזכויות כאמור, שעה שהדבר נעשה ללא שיידעו את המבקשת על כך ותוך פגיעה בזכויותיה. בנוסף נטען כי קיימים שיעבודים על זכויות המשיבה וחברה קשורה, דבר המעצים את החשש להכבדה.

            הבקשה נתמכה בתצהירה של המבקשת 3.

4.         עמדת המשיבים בקוף המחט:

            המשיבים טוענים כי התביעה מושתת על אדנים רעועים וכי דין הבקשה לעיקול זמני להדחות. את טענתם הם משתיתים על מספר טעמים;

4.1        בפתח הדברים נטען כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר מחמת חלוף הזמן שבין הגשת התביעה לבין הגשת הבקשה וכאמור בסעיף 4 לתגובה אשר פירוט לה מצוי בסעיף ב' לתגובה.

4.2        לגופו נטען כי גם אם המשיבה אכן המחתה לחברת המרכז המסחרי את חיוביה כלפי המבקשים, טענה המוכחשת אליבא דמשיבים, הרי שהמחאת חבות על פי הדין טעונה הסכמת הנושה, קרי המבקשת, ולפיכך בידי המבקשת נתונה הברירה האם לאשר המחאה זו ולהימצא מול חברת המרכז המסחרי כחייבת חדשה או שלא לאשר ההמחאה וממילא יוותר מצב הדברים כפי שהיה ערב הגשת התביעה בעינו. כלומר, המשיבה היא הנושאת בחבות, ככל שזו קיימת, לתשלום שכ"ט המגיע למבקשת.